אנו מבקשים להעצים – באמצעות שילוב של חינוך, טכנולוגיה ושותפויות אנושיות – אנשי מקצוע מתחום הבריאות, על-מנת שיוכלו להעניק שירותי תמיכה מקיפים למשפחות ישראליות בתהליך של אובדן או שחוו אובדן בהיריון או לאחר לידה.
אף על פי שאובדן בהריון או לאחר הלידה משפיע על משפחות רבות בישראל, הנושא כמעט ולא נידון בחברה הישראלית. משפחות ואנשים רבים שנאלצים להתמודד עם טרגדיה מסוג זה, מוצאים עצמם לבד, ללא משאבים, מידע חשוב ומסגרות תמיכה איכותיות שיסייעו להם בתהליך האבל אותו הם עוברים.
ברמה הארצית, כ-6 לידות מתוך אלף מסתיימות בלידה שקטה, ואחד מתוך ארבעה הריונות מסתיים באובדן. על אף המספרים הללו, מדינת ישראל לא מציעה אף תוכנית לאומית שמטרתה לספק תמיכה ושירותים נדרשים למשפחות שחוות אובדן שכזה. מעט השירותים שמתקיימים סובלים מתקציב נמוך, פיזור לא שיוויני ונגישות נמוכה. הזנחה זו יכולה להוביל להשלכות ארוכות טווח על הנשים והמשפחות בישראל.
לדוגמא, מחקר שבוצע ב-2016 (הראשון מסוגו בישראל) קבע כי יותר משליש מהנשים שעברו אובדן הריון, לידה שקטה או אובדן תינוק רך פיתחו הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מלאה.
"נרות של תקווה" הנו ארגון שלא למטרות רווח שיוסד על ידי קהילה של משפחות, מומחי בריאות, חוקרים וקובעי מדיניות שסרבו להשלים עם המציאות העגומה הזו ולקבל את הסטטוס קוו שנוצר. אנו שואפים לשפר את איכות הטיפול עבור משפחות שנאלצו לחוות אובדן מסוג זה ובנוסף לשבור את מעגל השתיקה והטאבו החברתי סביב אובדן הריון לסוגיו. עמותת "נרות של תקווה" מספקת תמיכה מקיפה, שירותי מידע וחינוך למשפחות ומומחי בריאות ברחבי הארץ. אנו רואים בעצמנו קולקטיב המורכב מקולות רבים הזועקים יחדיו ודורשים שינוי ומשאבים נוספים לתמיכה. אנו רואים בעצמנו עדים לאובדן המשמשים כאבוקה בחשכה עבור משפחות רבות. אנו פועלים יחד על מנת להעלות את המודעות ולשפר את הבנתם של כלל הגורמים הרלוונטים בנושא אובדן הריון לסוגיו ועל מנת לעמוד לצד אלו שזקוקים לכך ברגעי האבל הקשים ביותר במטרה לסייע להם לצעוד אט אט לעתיד עם תקווה.
שלכל משפחה החווה אובדן הריון, לידה שקטה או אובדן לאחר הלידה, הזכות להתאבל על כך.
שבעוד כל אדם מתמודד עם אבל בצורה שונה, תקווה מהווה חלק חשוב בהחלמה לאחר ההתאבלות עבור כולם.
על הזכות לקבל את מלוא שירותי התמיכה הנדרשים להתמודדות עם אובדן הריון לסוגיו.
שעל מנת להשיג שירותי תמיכה הולמים ומלאים נדרש מאמץ ארגוני ברמה הלאומית.
לרבקה רקע מקצועי בחינוך לגיל הרך ובשירותים הקהילתיים המוענקים במסגרת השלטון המקומי בארצה. רבקה מבקרת בישראל באופן קבוע כדי לפגוש בבתה אליסה ובשתי נכדותיה הצעירות ליבי לולה ואמי דורה. רבקה הושפעה עמוקות מאובדן נכדתה הבכורה, שנולדה בלידה שקטה בשנת 2016 בתל אביב. היא חשה מיואשת כשראתה את הפער בשירותי התמיכה הנפשיים שמוצעים למשפחות שחוו אובדן הריון או אובדן לאחר לידה. רבקה מחוייבת לגיוס משאבים עבור העמותה ולביסוס העמותה כמרכז תמיכה לאומי במשפחות שחוו אובדן בהיריון ולאחר לידה.
יעל, נשואה ואם לשלושה ילדים, הינה ביבליותרפיסטית. יש לה ניסיון בטיפול בבני נוער ומבוגרים עם הפרעות אכילה, הפרעת טראומה מורכבת, דיכאון, טראומה מינית ושימוש בחומרים ממכרים. יעל מתמחה בתרפיה באמצעות כתיבה יוצרת לקבוצות ויחידים. היא עובדת במחלקת אשפוז יום פסיכואנליטי נשים במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב נס ציונה. נסיונה בפרקטיקום היה במחלקת הפרעות אכילה במרכז הרפואי שיבא וכן היא מלמדת קורסי כתיבה יוצרת מזה 10 שנים. לפני כן, יעל עבדה כעורכת דין לדינים מסחריים ומלכ"רים. לידתה השלישית הייתה לידה שקטה והיא הרגישה שאינה מקבלת תמיכה ראויה לאחר חוויה ההרסנית זו, שהייתה לפני מספר שנים. היא מחויבת לסייע בהקמת ארגון תמיכה חדש למשפחות, נרות של תקווה.
ענבל לוין RN PCCRN CNM MA
30 שנה אחות ומיילדת מביה"ח שיבא תל השומר,
ניהלה כאחות אחראית את מחלקה לטיפול נמרץ ילדים.
במשך 18 שנים עבדה במסר המרכז הארצי לסימולציה רפואית כמנהלת האגף לסימולטורים מתקדמים ובהמשך ביחידה לפיתוח הדרכה ועסקה בפיתוח תוכניות הכשרה עבור צוותים רפואים וחינוך רפואי.
כיום עובדת בחדר לידה
ומובילה את המיזם של לידות שקטות : ליווי יולדות ובני/בנות הזוג לאורך האשפוז ואחריו
מפתחת תוכניות הכשרה עבור צוותים רפואים המטפלים בזוגות שחווים לידות שקטות
תוכניות אילו זכו בפרסי הצטיינות של משרד הבריאות.
כמו כן, ענבל מכהנת כיו"ר הוועדה במנהל הסיעוד ללידות שקטות.
פרופסור חורש הנו פסיכולוג קליני מורשה, מרצה בכיר וראש המעבדה לחקר טראומה ודחק, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. בנוסף הוא משמש כחבר סגל נלווה במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת ניו-יורק. פרופ' חורש עוסק בטיפול בפועל ובמחקר אקדמי כאחד. מחקרו מתמקד בגורמים הקשורים לפגיעות ועמידות מול לחץ טראומטי. מחקריו של פרופ' חורש נוגעים במגוון אוכלוסיות שנחשפו לטראומה, בהן גם נשים שחוו אובדן הריון או אובדן לאחר לידה, אנשים המאובחנים עם אוטיזם, אנשים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית ובנות ובני הזוג של יוצאי צבא קרביים.
דני עורך טיפולים מבוססי מודעות קשובה (מיינדפולנס) לרבים ממטופליו שמתמודדים עם גורמי לחץ. דני מציע תמיכה נפשית למשפחות שחוו אובדן הריון או אובדן לאחר לידה.
ד״ר גלזר חודיק היא עובדת סוציאלית. מרצה באוניברסיטת תל אביב, מדריכה, מטפלת ומנחת קבוצות בתחומים של טראומה, מיניות, ולהט״ב.
במחקרה התמקדה בחוויתם של גברים אחרי לידה שקטה. חוויתם של גברים אינה מוכרת במספר ממדים, הן בממד המגדרי, והן בשל אופי האובדן ואופן התמודדותם. מחקרה הראה כי ישנו רצון עז של הגברים להיות שותפים, לחלוק את חוויתם, ולזכות להכרה ולתמיכה, עבור עצמם ועבור המעגלים שסובבים אותם. כיום, עוסקת נורית בין השאר בהעלאת מודעות לנושא בקרב אנשי ונשות מקצוע, ובמרחבי תמיכה ייחודיים לגברים שחוו אובדן בלידה שקטה.
אליסה ייסדה ומנהלת חברה לייעוץ עסקי בתל אביב, שם היא מתגוררת מ-2009. היא נולדה וגדלה באוסטרליה שם רכשה רקע מקצועי ביחסים בינלאומיים, שיווק וגיוס כספים במגזר השלישי. אליסה נאלצה להתמודד עם לידה שקטה של בתה הבכורה בשנת 2016 וכעת היא אם לשתי בנות בריאות שגורמות לה להנאה ועונג כל יום מחדש! אליסה היא אחת ממייסדות "נרות של תקווה" ביחד עם אמה רבקה, שמתגוררת באוסטרליה.
בתו השניה של ג'ואי, מאי, נולדה בלידה שקטה בשבוע 30. מאז הוא פעיל בקידום המודעות והתמיכה להורים שאיבדו את ילדיהם במהלך ההריון או לאחר הלידה. ג'ואי, שעובד בהי-טק, מתגורר בירושלים ובזמנו הפנוי מתנדב בקהילה שלו.
במטרה להבטיח שאף הורה שכול בישראל לא יישאר לבד ומבודד, נרות של תקווה גאה להשיק את התוכנית האסטרטגית שלנו: מתן תקווה והבנה להורים שכולים בישראל, 2019 – 2024
מדובר בתוכנית חומש שמתמקדת בפיתוח השירותים הנדרשים תוך הקפדה על תמיכה והנגשת המידע הרלוונטי לכלל ההורים השכולים בישראל, ללא קשר למקום מגוריהם או לרקע התרבותי או הדתי ממנו הם מגיעים.
אליסה רפפורט, ישראלית ילידת אוסטרליה נאלצת לעבור לידה שקטה בשבוע 31. בבית החולים אליסה זוכה לתמיכה נפשית מעטה, בקהילה אין אף קבוצת תמיכה באזור תל אביב אליסה והיא נאלצת להמתין לקבוצת תמיכה שמנוהלת על ידי עובדות סוציאליות של מכבי, הקבוצה נפתחת בראשון לציון- תשעה חודשים לאחר הלידה השקטה שעברה.
רבקה דרייפוס, אמה של אליסה פוגשת במלכה נוקריאן ובאסתר יונה, שתי מיילדות בבית החולים הדסה עין כרם שמפעילות קבוצות תמיכה בירושלים מזה עשר שנים. הן דנות באפשרות להקים מרכז תמיכה לאומי במשפחות שחוו אובדן הריון או אובדן לאחר לידה.
אליסה ורבקה מקימות באוסטרליה את עמותת "ידידי לידה שקטה ישראל", במטרה להנציח את הלידה השקטה שהמשפחה חוותה. פניה לחברים ולמשפחה מסייעת להן לגייס סכום ראשוני להקמת ארגון לאומי לתמיכה במשפחות שחוו אובדן הריון או לידה בישראל.
אליסה ורבקה מתחילות למפות את השירותים המוצעים ואת אנשי המקצוע שמטרתם לתמוך במשפחות שחוו אובדן הריון או לידה בישראל.
רבקה פוגשת את פרופסור דני חורש ממרפאת הטראומה שבאוניברסיטת בר-אילן על מנת לדון בשיתוף פעולה אפשרי.
אליסה ורבקה פוגשות את הפסיכולוגית לורן אייזקס ואת המטפלת יעל אייזנברג שבעברה השתתפה בקבוצת תמיכה בהדסה, על מנת לדון בסיוע הנדרש להקמת ארגון חדש.
ועדת ההקמה של הארגון מתכנסת בתל אביב, נוכחים: אליסה רפפורט, רבקה דרייפוס, יעל אייזנברג, לורן אייזקס, מלכה נוקריאן, דני חורש וג'ואי גלפי.
"נרות של תקווה" נרשמת כארגון ללא מטרות רווח בישראל.
נפתח חשבון בנק לארגון בבנק הפועלים ונשכרת חברה בשם"קולקטיב המומחים" למיתוג ועיצוב.
גויסה מנהלת העמותה הראשונה
"*" אינדוקטור שדות חובה